איך השפיעה פרשת אלאור אזריה על המוטיבציה לגיוס קרבי בצה"ל?
בחרתי בנושא זה כי עניין אותי לבדוק האם יש קשר בין הצגת פרשה זו בתקשורת לבין המוטיבציה לגיוס קרבי, כלומר, האם התקשורת שלפעמים אפשר לכנות אותה "שמאלנית" הצליחה באיזשהו אופן לדכא את המוטיבציה לגיוס קרבי, או להפך העלתה אותה.
כתבה זו היא בעצם כתבת מחקר שבודקת האם המוטיבציה לשירות קרבי נפגעה בעקבות פרשת אלאור עזריה. מתוצאות המחקר עולה כי לא ירדה המוטיבציה לשירות קרבי בגלל אלאור עזריה.
בחרתי בנושא זה כי עניין אותי לבדוק האם יש קשר בין הצגת פרשה זו בתקשורת לבין המוטיבציה לגיוס קרבי, כלומר, האם התקשורת שלפעמים אפשר לכנות אותה "שמאלנית" הצליחה באיזשהו אופן לדכא את המוטיבציה לגיוס קרבי, או להפך העלתה אותה.
כתבה זו היא בעצם כתבת מחקר שבודקת האם המוטיבציה לשירות קרבי נפגעה בעקבות פרשת אלאור עזריה. מתוצאות המחקר עולה כי לא ירדה המוטיבציה לשירות קרבי בגלל אלאור עזריה.
מחקר: משפט אזריה לא השפיע על הגיוס לצה"ל
מבט: תוצאות מחקר אקדמי שביצע אל"מ במיל' איציק רונן מעלות כי המוטיבציה לשירות קרבי בצה"ל לא נפגעה בשל פרשת אלאור אזריה. 50% סוברים כי הצבא תיפקד בהוגנות משפט לוחם כפיר אלאור אזריה לא הורידה את המוטיבציה לשירות קרבי בצה"ל, כך עולה ממחקר חדש שתוצאותיו התפרסמו במהדורת "מבט" בערוץ 1.
כתבה זו מראה בעצם את הירידה במוטיבציה לשירות קרבי בקרב השנים האחרונות, היא מציגה נתונים מספריים ואת הסיבות לירידה זו.
כשהעליתי את שאלת החקר שלי ההשערה הראשונה שלי הייתה שכן יש קשר בין פרשת אלאור עזריה לבין הירידה במוטיבציה לגיוס קרבי, בגלל תאורית החיקוי הנחתי שהרבה מאוד אנשים שעתידים להתגייס "יחקו" את הכעס שהוצף בתקשורת ולא ירצו לשרת שירות קרבי. לתקשורת שמשמת לנו כסוכן חיברות יש לא מעט השפעה על הקהל הישראלי במיוחד על צעירים שעוד לא התגייסו וקל יחסית להשפיע עליהם ועל דעותיהם. היו הרבה מאוד דעות חלוקות בנוגע לגזר דינו של החייל והתקשורת חגגה על משפטו וניצלה זאת כדי לדבר על המוסריות של צה"ל ועוררה דיון פוליטי בלתי פוסק. מעבר לאתרי חדשות הרשתות החברתיות היו מוצפות בפוסטים משני צדדיה של המפה הפוליטית ואי אפשר היה שלא להיות מושפע מהם. פרשה זו נשארה בכותרות לא מעט זמן והצליחה להכעיס הרבה מאוד אנשים ומעבר לזה לאכזב אותם ולהוריד את רמת האמינות שלהם בצבא הגנה לישראל, כלומר מדעות ששמעתי בקרב סביבתי אם זה ממלש"בים שעתידים להתגייס או מחיילים או סתם מחברים ומשפחה, המשפט של אלאור הוציא את צה"ל כגוף שלא תומך בחייליו ובדילמות שעומדות בפניו בתור חייל קרבי שמחזיק נשק בידו. נוצר ממש מצב של הבניית מציאות חדשה בנוגע לתמיכתו של צה"ל בחיילים שלו, כיוון שהתקשורת מעצבת את תפיסת העולם של החברה, היא אומרת לנו מה לחשוב, אך היא לא מציגה תמונת עולם אובייקטיבית ולכן יוצרת השפעה על העולם שלנו ומבנה לנו מציאות חדשה. אנשים שרצו מאוד להתגייס לקרבי שלו זאת שוב מתוך תהייה של מה היה קורה אם אני הייתי צריך לעמוד בסיטואציה כזאת במהלך השרות שלי. בנוסף הרבה ערכים אידיאולוגיים של אנשים שמחזיקים בדעות ימניות הובילו לכעס ואכזבה מצד המדינה ומצה"ל בפרט. לכן שיערתי שחלה ירידה במוטיבציה לגיוס קרבי לאחר המשפט של אלאור. אבל אחרי קריאת כתבות אלו ניתן לראות שאין השפעה של פרשה זו על המוטיבציה, אמנם חלה ירידה אבל זאת בגלל העלייה בביקוש לתפקידי טכנולוגיה, מודיעין וסייבר.ירידה במוטיבציה לקרבי, גולני הכי מבוקשת: נתוני צה"ל לשנה החולפת - וואלה! חדשות
אגף כוח האדם (אכ"א) בצה"ל הציג היום (רביעי) את נתוני סיכום שנת הגיוס החולפת. שיעור הגיוס של גברים עומד על 71.9%. מכאן, שיותר מרבע מהגברים שנדרשים לגיוס, לא עושים כן ומקבלים פטור. לפי הנתונים, 28.1% מהגברים הם בעלי פטור, כאשר 14.7% מהם מקבלים פטור במסגרת התכנית "תורתו אמונתו" ו-7.1% מקבלים פטור מסיבות רפואיות.
